תקשור חי זה נמסר בסדנת קריון המסע הביתה שהתקימה ב-29/10/2000 בירושלים

שלום יקרים, אני קריון, אנרגיה מגנטית. נראה כאילו רק לפני רגע היינו עם כה רבים מכם,  [הערת המתרגמת: זהו התקשור השני של קריון בישראל, והכוונה היא לתקשור הראשון שנערך בתל אביב מספר ימים קודם לכן.] ושוב אנו אומרים שברגע זה אנו נותנים לפמליה להציף את המרחב הזה, ליצור בועה של אהבה שהיא סמיכה וניתן לחוש בה באזור הזה, שבו אנו מספרים לכם על העובדה שאנו מכירים אתכם, כל אחת ואחד מכם.

הביטו על המבנה שבו אנו נמצאים. [הערת המתרגמת:הכוונה היא למבנה בית הכנסת שבו נערך התקשור.]יקרים, הביטו על ההקדשה – לשם מה הוא נועד. הביטו על הכבוד  שלשמו הוא נבנה, כי בעיני אלוהים כל הדברים האלה נראים כחיפוש אחר האלוהות שבתוכנו. ברוכים כל המבוגרים והילדים הבאים בשערי מקום זה, המכבדים את האלוהים שבתוכם ומחוצה להם. ברוכים אלה שבנו את המקום הזה בארץ הזאת, כי החיפוש שלהם אחר האלוהי ייצור אנרגיה, שהיא אכן מורגשת, נראית לעין, וממומשת בעוצמה. ברוכים אותם מלאכים, של זהב כולם, היושבים בכיסאות שלפניי.

אנו אומרים לכם שוב מה שאמרנו פעמים כה רבות, תנו לאנרגיה של התנסות זאת להיות ההוכחה למה שיש כאן. הבינו, שאין זה קול מלמעלה, הבינו שאין זה קולה של איזו שהיא סמכות, הבינו שזהו הקול של אח, של אחות, זהו קולה של המשפחה, זהו קולו של הלב. כך בא אליכם קריון. בני משפחה יקרים, אחות זאת, אח זה, אין הם מבקשים מכם ללכת בעקבותיי.

אחות זו, אח זה, יודעים שלגבי רובכם, יתכן שלעולם לא תשבו שוב בקבוצה כזו. דברים משתנים. לעולם אי אפשר לדעת מה יביא הסינכרון בעקבותיו, לאן תילקחו ואילו דברים אדירים יתחוללו בחייכם. אין ביטחון שאירוע זה יתרחש שוב, במקום זה, עם מלאכים אלה. ויחד עם זאת, אנו אומרים לכם שאין צורך שהוא יתרחש שוב אי פעם. כי אח זה, אחות זו, והאנרגיה הממלאת את המקום הזה, שרוצה לגשת ולרחוץ את כפות רגליכם, האנרגיה הזאת היא אנרגיה שהזמנתם לקחת עמכם. חלק מכם, מאז הפעם האחרונה שבה ישבנו בנוכחותכם, הבינו זאת במלוא העוצמה. הבנתם את הזרז של מספר שלוש.

רבים מכם לא ישנו בלילה לאחר שקיבלתם את המסר. רבים מכם לא יישנו גם הלילה. מה שקורה, יקרים, בצורה הכי טובה שאנו יכולים לפרש זאת, הוא חגיגה של התאים. אתם מבינים, ברמה התאית אתם מכירים את אלוהים. כאשר בן האנוש מביע כוונה לשבת בכיסא במשך היום, לדעת יותר על עצמו, כאשר בן האנוש מביע את הכוונה להפוך לאלוהי, אפילו קצת יותר אלוהי, לדעת על החלק הפנימי הגבוה יותר, זהו זרז, זהו זרז עבור החגיגה הנחגגת בתוך המבנה התאי של בני האנוש. לא ישנתם כי רטטתם, כי החגיגה בחדר שלכם הייתה אדירה, אותו חדר של ביולוגיה שהוא הגוף שלכם, המבנה התאי, ה'אנחנו' של הביולוגיה - ידעו כולם מה עשיתם, וזו הסיבה ששנתכם נדדה. חלק מכם מרגיש התעצמות של האנרגיה, חשמליות. חלק מכם מרגיש שאתם בעצם נעים אחורה וקדימה. ואם כך חשתם, אנו כאן כדי לומר לכם שכל זה נכון. כל זה נכון.

אם תתעוררו הלילה בשעה שאינה מתאימה עבורכם למנוחה, אנו מזמינים אתכם לחגוג זאת. כפי שאמרנו לכם בפעם שעברה, אלה הרואים את המספרים ההולמים בחייכם, אחת עשרה – אחת עשרה, שתים עשרה – שתים עשרה, אלה המתנסים בסינכרון, ואינם יודעים מה לעשות עם זאת, אלה המקבלים מסרים ואינם יודעים מה לעשות אתם, עצתנו לכם היא: היו שקטים, ותחגגו אותם, כי אלה הם מסרים בלתי תלויים ואישיים המיועדים עבורכם. הרוח אינה מדברת לקבוצות. הרוח מדברת אל לב בן האנוש היחיד. אמרנו לכם פעמים רבות שאפילו אם אתם חושבים שאתם בצרה, כקבוצה, התשובה לכך היא אישית, נפרדת.

ראשית, טפלו בעצמכם. ראשית, בנו סביבכם מעטפת אור. כאשר האור שלכם איתן, אתם הופכים להיות מגדלור, יקרים, מגדלור. מגדלור הוא מגדל שמטרתו לשמש אות מאיר עיניים, למסע אל נמל מבטחים, שנועד להיות שלוו, שנועד להיות עוגן. המגדלור קיים כדי לסייע לאותם אנשים לנווט את דרכם. זה מה שקרה.

שותפי אמר קודם משהו, שהיינו רוצים להרחיב עליו את הדיבור. הקשיבו לזאת – אנו יודעים מי אתם. אנו יודעים היכן אתם נמצאים. כאשר הבעתם כוונה לשבת בכיסא, אנחנו ידענו זאת. אמרנו זאת קודם, תראו מי נמצא כאן. יש כאן פמליה העולה עליכם במספר, פי ארבע. הפמליה הזאת נמצאת ביניכם כאנרגיה, ללא פנים אך עם אנרגיה. והפמליה הזאת בקושי יכלה לחכות עד שתראה אתכם. מבקרות אתכם הלילה ישויות שאתם מכירים. יש ביניהן כאלה מוכרות, יש כאלה ששבו הנה כדי לראות אתכם, יש כאלה שהן בני משפחה מן העבר השני ואתם תכירו אותם רק לאחר המעבר שלכם, אך הן בקושי יכלו לחכות עד שיראו אתכם.

אמרנו זאת קודם, ההוכחה לכך שכל זה אמיתי, שאכן הרוח באה ומדברת אליכם, היא האהבה שתזרום לתוך לבבותיכם כאשר תביעו כוונה לכך. אינכם יכולים שלא להרגיש בה, כאשר קיים סוג כזה של אהבת אל במקום שנועד ונוצר עבור מטרה זו בדיוק. מלאכים המעמידים פני בני אנוש, נפגשים במעין איחוד מחודש, עם פמליה של הרוח. אין לכך כל קשר עם דת, אין לכך כל קשר עם מערכת אמונות שהן, לכשעצמן, הולמות בדרכים שלהן, כי החיפוש זוכה לכבוד ולהוקרה מעל לכל.

יהיו כאלה אשר יבואו לפני קריון ויאמרו: "קריון, במה עלינו להאמין? איזה פרוטוקול נכון מבין כולם?" יש לכם כאן את העיר העתיקה, היא מחולקת לארבעה חלקים. אילו היו אנשים אחרים מצליחים לבצע את רצונם, היו אלפי חלקים. כל אחד עם החלק שלו, כל אחד עם הדרך שלו. אך הרשו לי לתת לכם את המבט הכולל. אותם אנשים הנכנסים דרך השערים, מכל צד שהוא, נאהבים בדיוק באותה מידה, באופן שווה. לא חשוב מאיזה כיוון הם עולים במדרגות או הולכים לכותל.

החיפוש אחר האלוהי הוא אשר זוכה לכבוד, נראה ונאהב. כי אלה העוברים מבעד לשערים מתוך כוונה לגלות את האלוהי שבתוכם, אכן נמצאים במקום הנכון בזמן הנכון. ברוך יהיה בן האנוש העובר דרך שער כלשהו כדי לגלות את האלוהות, כי אנשים כמותו זוכים לכבוד בקרב בני האנוש כאותם  אשר מחפשים, אותם אשר מכירים בכך שמשמעות החיים היא מעבר לביולוגיה, והיא לא טמונה במה שהם מאמינים בו, והיא לא טמונה במה שהם חושבים שגילו. היא טמונה בחיפוש שהוא החשוב, כי אותו חיפוש אשר יוצר חמלה - בין אם בעמידה, בישיבה, או בכריעה על הברכיים - בכל אחד מן הרובעים, יוצר אנרגיה עבור כדור הארץ. עפר הארץ חש בחיפוש, עפר הארץ, עפר כדור הארץ עצמו, עובר למציאות אחרת, כי זוהי הכרה בכך שבן האנוש יודע שיש אלוהים, אתם מבינים... אתם מבינים... חגגו את כולם, ראו את המשפחה בדרכה היא, עובדת בדרכה היא, וכאשר תראו אותם בעבודת הקודש שלהם, במבנים שבנו ובחפצים שהם מחזיקים ומטפחים, כאשר  תראו את כל אלה - הבינו שכל אותם דברים העלו את התנודות של כדור הארץ.

מה שאתם חווים עכשיו במצב הזה הוא קשה, ואמרנו לכם קודם שזהו הסדן. אמרנו לכם קודם: ברזל מחשל ברזל, וכדי לחזק את הבסיס יש צורך בפטיש. אתם בחרתם להיות כאן. בעבר השני של המעטה, עמדה בפניכם האפשרות להיות בכל מקום על פני כדור הארץ, ויקרים, אני רוצה להזכיר לכם שבקושי יכולתם לחכות עד שחזרתם לכאן. שימו אותי במקום הקשה ביותר, אמרתם, כי שם אוכל לתת את המיטב שבי. ובעוד אלה מסביבכם מפחדים, ותולשים את שערותיהם מרוב דאגה, המגדלור יכול לעמוד איתן ולשלוח את קרני האור שלו לעבר נמל המבטחים השלוו. אתם טפלו בעצמכם ותראו מה קורה לאנשים שמסביבכם. שלום מוליד שלום, בדיוק כפי שזעם מוליד זעם. אנרגיות אלה קרובות מאוד זו לזו. בדרכים רבות, האהבה היא הדרך הזו. בדומה לזעם, היא מעוררת רגשות חמלה. וכך, אתם יכולים לשסות את האחד בשני, אם תבחרו לעשות זאת, אך אומר לכם זאת, מגדלורים, האור שלכם יאיר הרבה הרבה יותר זמן מאשר אור שהצית אותו זעם. כי האור שלכם נישא גבוה יותר, והוא  יחזיק מעמד זמן רב יותר.

בואו נדבר על הבתים במסע הביתה. בואו נדבר על המפה. מהי המפה? הבית הכחול – מה באמת הוא מייצג? ואנו אומרים לכם מלה נוספת שבה לא השתמשנו – אינטואיציה. השפה השלישית, העוצמה של השלוש, כפי שאמרנו קודם, היא האחראית על האינטואיציה המקודשת. האינטואיציה המקודשת היא אינטואיציה שופעת פתרונות. אינטואיציה שעובדת רק ברגע שבו היא נחוצה, מקודשת. ההזמנה פתוחה, עבור רבים מכם, להתחיל להשתמש במפה. התחילו לחדד את הבנתכם לגבי הדרך שבה יש להשתמש באינטואיציה הזאת שהיא עכשיו בין-מימדית. היא תאמר לכם אם יש משהו מאחוריכם, היא תאפשר לכם  להשתמש בכלים שלה, כי היא מדברת גם על פוטנציאל.

אינטואיציה מקודשת היא חלק ממה שאנו מכנים 'השפה השלישית', אשר עמכם. בואו נגדיר את השפה השלישית עבור אלה שלא שמעו אותה: שפה מקודשת שמדברת בין בני אנוש, שאינה נשמעת או נראית, שניתן לחוש בה באופן רגשי בצורה עמוקה.

תוכלו לתרגל זאת הלילה אם תרצו. הנה לכם תרגיל: הביטו סביבכם בחדר. אולי תתפסו את עינו של מישהו הנמצא בדרכו החוצה. היו שלווים כשזה קורה, התרוממו לאט מן הכיסא והביטו סביבכם, למרות שישנם אולי דברים שעליכם לעשות, מקומות שעליכם לבקר, עשו זאת לאט, קחו רגע, התרוממו, והביטו סביבכם, תפסו את עינו של מישהו שאינכם מכירים והשתמשו באינטואיציה שלכם. ואני אומר לכם את זאת: אתם תכירו אותם, למשך חלקיק של שניה אתם תראו אותם, כאשר השפה השלישית נותנת לכם את התמונה.

ותתרגלו את זה, לכו לקהל כל שהוא, בכל מקום שהוא, ותתחילו להביט סביבכם, ואתם, באמצעות אותה שפה שלישית, תתחילו לראות משהו מדהים. אתם נמצאים עם אותם האנשים. האנשים החדשים שמגיעים יהיו תמיד פנים רעננות, אך יהיו ביניהם כאלה שאתם מכירים. חפשו אותם. חלק מכם יחמיץ אפילו הלילה הזדמנויות לפגוש אותם אנשים שאהבתם ואיבדתם בעבר.

במחזורי חיים רבים הייתם במקום הזה,  הבית הכתום, בית המתנות והכלים. מדובר כאן בעוצמה של הכלים. לא הרבינו להשתמש במלה זו בתקשור של הספר, כי עוצמה אינה כוח. עוצמה היא פוטנציאל. עוצמה היא מה שהמתנות יכולות להעניק לבן אנוש שיש לו את המפה. עוצמת בן האנוש המצוייד בחרב האמת ששרה את התו 'פה' בקרב עם ה'עצמי' האפל, היא העוצמה שתנצח בקרב הזה בכל פעם. אנו אומרים לכם שוב, שימו לב שהחרב שרה את התו 'פה'. שימו לב שהחרב היא האמת. המגן הוא הידע והשריון - החוכמה. ביחד, הם בונים את התשתית של המגדלור.

כשאנו מסתכלים על הבית הבא, שהוא ירוק, נספר לכם משהו שלא הוזכר בתקשור. המשמעות האמיתית של הבית הזה, בני אנוש יקרים, היא זו: אנו מזמינים אתכם להאריך את חייכם. אלה מכם הבוחרים בנתיב מואר של הגברת התנודות, עומדים להתנסות בשינוי ברמה התאית. דיברנו על כך פעמים רבות ודברינו נרשמו. חיים ארוכים יותר יובילו לחיפוש רוחני. האם לא אמרתי שכל תא בגוף יודע על הארה חדשה? האם לא אמרתי שלא תישנו בגלל החגיגה של התאים? למה אתם חושבים שהם חוגגים? כי הם עומדים לחיות זמן רב יותר. הם חוגגים... יקרים, יש כל כך הרבה מה לומר לזכות הביולוגיה שלכם, היא בנויה כדי להתקיים במשך תשע מאות וחמישים שנים. אתם מכירים את הסיפורים על הנביאים שלכם שחיו זמן כה רב? האם אלה מטאפורות? לא, הם באמת חיו כך. לא כל המספרים בכתבי האמונה הישנה הם כלשונם, חלקם מטאפוריים והם מתארים אנרגיה. הם מתארים משהו בלבוש של משהו אחר, הסיפור שבתוך הסיפור.

אך אותם סיפורים על אנשים שחיו מאות שנים הם מדויקים. הד.נ.א. שלהם לא היה בנוי כמו שלכם, הזמן לכך עוד לא הגיע. קריון, אתה רוצה לומר לי שמשהו קרה לד.נ.א. שלנו, ולכן החיים שלנו קצרים יותר? כן, ביוזמתכם - הגבלה של אורך החיים, כדי שמחזורי החיים שלכם יהיו קצרים יותר. תחזרו לכאן, תלמדו את השיעורים הקארמיים שלכם, תעלו את תנודות כדור הארץ, אם אכן תבחרו לעשות כך. וזהו מנגנון הבחירה בכדור הארץ. תשע מאות וחמישים שנים.

אם כך, מה עומד לקרות? אני אגיד לכם, המדע והרוח עומדים ללחוץ ידיים. השניים ביחד עומדים לפתור כמה מן החידות המסתוריות ביותר של הביולוגיה. חלק מן הפתרונות יהיו כל כך מעמיקים, שיהיו אנשים שיפחדו מפניהם. הם יאמרו שזוהי טעות מצדנו לשחק את תפקיד אלוהים, זה לא נכון. הם יהיו כל כך מעמיקים, שיהיו אנשים שירצו להוציא אותם מחוץ לחוק. המדע הקשור להארכת החיים מעולם לא היה ניתן לכם, יקרים, אילולא היה הדבר הולם. וכל זה היה קורה רק אחרי מעבר הסמן של שנת אלפיים. יש הרבה מה לומר על הביולוגיה, דיברנו על הדרך שבה תוכלו להיות בריאים יותר, איך אתם יכולים להיות בגודל שתבחרו להיות, אפילו אותם אנשים שסבלו במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים מצבירת שכבות של מה שכינינו "התבצרות של משקל", יכולים עכשיו להיפטר מכך בדרכים שמעולם לא עבדו בעבר, אם תבחרו לעשות זאת.

אנחנו עומדים לספר לכם שקיימת אינטואיציה, קיימת כוונה, קיימת אנרגיה שאתם יכולים להכיל בתוככם שתתפוס את מקומם של משטרי הדיאטה השונים. אתם תראו איך הדברים האלה מתרחשים כי אתם מתכוונים לכך שהם יקרו.  נסו זאת, כבר עכשיו ישנם אנשים שמגלים שזה עובד. האנרגיה של המילניום החדש היא אנרגיה התומכת בעובדי האור. אנרגיה שתעניק לכם את הדברים שאתם מתכוונים לקראתם, וזוהי רק ההתחלה, אתם אכן תחיו זמן רב יותר. יש עוד הרבה מידע לתקשר בנושא זה, ויגיע היום המתאים לכך, וכך יהיה.

בית הלילך!  אתם חושבים שהנושא שלו הוא אחריות? הנושא שלו הוא סינכרון. סינכרון - מלה שקשה להגדיר אותה, כי לאמיתו של דבר הסינכרון הוא מימוש חוזה בין-מימדי. כאשר אתם מבטאים כוונה לכך שמשהו יתרחש בחייכם ואתם יוצרים במשותף משהו סינכרוני, אתם מבקשים עזרה בין-מימדית שתאפשר למשהו לקרות לכם, משהו שנראה אולי כתאונה או כצירוף מקרים, שיעזור לתמוך במה שאתם רוצים. עכשיו, כדי שזה יקרה, יקרים, האם אינכם מודעים לכך שעל כולם להיות מעורבים בכך? כי איך יתכן שהסינכרון שלכם לא יהיה הסינכרון של מישהו אחר? הוא חייב להיות! לכן אנו חוזרים למה שאמרנו לכם בפעם שעברה: יש פיסה שלכם, חלק שלכם, שאינו נמצא כאן, שהוא חלק מן הסינכרון, חלק מכם המאפשר למפגש התכנון האדיר לתאם את הדברים המסובכים האלה. הרשו לי לתת לכם עצה, הסינכרון אינו קווי.

ולזאת כוונתנו. זוכרים את בית הזהב? זוכרים איך כל החדרים הובילו למרכז? הרשו לי לספר לכם על הסינכרון. חלק מכם אמרו: "הנתיב שלי הוא קו ישר, זהו קו ישר היוצא ממני אל האלוהות שבי, ואני מתכונן לצעוד בו בזהירות. לאורך הדרך, עומדים לקרות לי דברים סינכרוניים - העבודות הנכונות, האנשים הנכונים יכנסו לתוך חיי, הארץ הנכונה שבה אחיה, המקום הנכון שאעבור לגור בו, העיר הנכונה - ואני אקבל את כל אלה בזמן המתאים, בנתיב שלי." אבל אז קרה משהו. אתם יכולים להסתכל על הדברים ולומר: "אוי! החמצתי משהו סינכרוני. אני רואה שהם קיבלו משהו שאני לא קיבלתי, אולי... אולי הלכתי מהר מדי בנתיב שלי והסינכרון חלף על פניי. מה אעשה? מה יקרה עכשיו?"

יש לנו הדמיה אחרת בשבילכם. דיברנו על כך בעבר. הנתיב שלכם הוא מעגל, הוא אינו קו ישר. אינכם יכולים לדעת מהו ההבדל בין העתיד והעבר, כי לפעמים אותם אירועים סינכרוניים, שיש להם אנרגיה גבוהה ביותר, כבר קרו, אתם פשוט מחכים להגיע אליהם. ולכן, עליכם לחשוב על כך באופן מעגלי. אם אתם חושבים שהחמצתם משהו - לא החמצתם, כי במעגל כל הנתיבים מובילים למרכז. במלים  אחרות, יקרים, אל תדאגו. הסינכרון יבקר אתכם כשיהיה מתאים לעשות זאת, ואין דבר כזה סינכרון מוחמץ, כי מפגש התכנון הוא מורכב. זה מה שאנחנו רואים בבית הלילך, הבית של האנרגיה האמהית, האנרגיה המשפחתית.

ואם מדברים על משפחה, בואו נסתכל על הבית האדום, בית היחסים. אכן, זוהי משפחה. יחסי הגומלין בין אחד לשני הם קשים ביותר לזיהוי, כי בדרך אלוהית, אתם קרובים מדי. ואכן, כשישנה קארמה, כשיש כעס, כשיש מצב קשה, כשאתם צריכים להיות עם מישהו זמן רב, קשה מאוד לקחת מרחק ולראות בכך משפחה, לראות את יחסי הגומלין הקארמיים של המשפחה. יחסים הם דבר קשה מאוד. לחלק מכם יש כאלה בעבודה. אני אומר לכם מה לעשות, אני אתן לכם את התשובה. מה לעשות עם אותו אדם בעבודה שמציק לי כל הזמן? מקצוע זה דבר נהדר, עבודה זה דבר נהדר, כי הם מזמנים יחד אנשים שלעולם לא היו מתכננים להיות אחד עם השני. זהו כור ההיתוך של הקארמה, מקום שבו אתם חייבים להיות כדי לשרוד בחברה שלכם. מה אתם הולכים לעשות בקשר לאותם אנשים שאתם לא מסתדרים איתם, או אותם אנשים שמרגיזים אתכם בכוונה? הנה התשובה: טפלו בעצמכם, השתמשו במפה, השתמשו בכלי ששר את התו 'פה', שהורג את ה'עצמי' האפל ומאפשר לכם לעמוד חסינים בפני החיצים שהם שולחים אליכם. הפנו אליהם פנים אוהבות, ותראו מה קורה.

ואני אומר לכם משהו, כמה חתימות יש בחוזה? יותר מאחת. החוזה שלכם הוא לא רק עם עצמכם. אתם מכירים את החוזה שלהם, והם מכירים את החוזה שלכם, ברמה התאית. וכאשר אתם משתחררים מהרוגז שלכם, כאשר אתם מגיעים מתוך שלווה, החוזה נמוג בהדרגה, ואתם תגלו שגם הם ישתנו, כי אתם מאירים את הנתיב שלהם, המגדלור עומד איתן, והבחירה היא בידיהם, אך הקארמה תימוג. כדי לשחק טניס צריך שני שחקנים. כאשר אחד מהם אינו מופיע למשחק, בסופו של דבר השני יבחין בכך.

בית האהבה עוסק באתגר, כי כמעט כל הסוגיות שאתם נתקלים בהן עוסקות באהבת הרוח. לאורך כל התקשור של הספר, הדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. איך יכול לצמוח משהו טוב מתוך הטרגדיה שסביבכם? איך יכול להתרחש משהו טוב, רוחני ונהדר, כאשר ילדים מתים? כאשר בחורים ובחורות מתים? כאשר קיים זעם וקיים כעס, איך יתכן שיקרה אי פעם משהו טוב? אולי אלה נראים לכם דברים בטלים, אך נתנו לכם את התשובה בתקשור שזה עתה בחנתם.

כאשר האדם מייקל תומאס היה שרוי במלחמה עם עצמו, כאשר הוא היה חייב לשקוע לשפל המדרגה, וחשב שאיבד הכול, כאשר התעוררו בו ספקות ביחס לשפיות שלו עצמו, למקום שבו היה ולמה שעשה, ואם זה היה מתאים - הוא היה נתון במקום האפל ביותר, כמעט מוכן לפגוש את מלאך הזהב. לפעמים, יש צורך למחוק את הלוח, המסרים צריכים להעלם כדי לנקות את הלוח לקראת מסרים חדשים. ולמרות שאנו מדברים בדרכים  נעלמות, אנו אומרים שאף ישות אינה יודעת מהו העתיד שלכם, אך הרוח כולה יודעת מהו הפוטנציאל. יש כאן התרגשות באשר לפוטנציאל - מסגרת זמן שאין לה כל היגיון ב"עכשיו", כזו שמצריכה סיבולת, סבלנות, סובלנות, היזכרות, לפעמים היא יכולה לתפוס אתכם ולבקש מכם ממש להביא לכאן את ה'עצמי' הגבוה שלכם. אך אני אומר לאותם אנשים היושבים בכיסאות אלה: יקרים, שוב, אנחנו יודעים מי אתם, מדובר כאן באהבת האל, מדובר כאן במצב הזה שבו אתם יושבים, מדובר כאן בנקודת המשען של האנושות, מדובר כאן בתשתית של הבית. ולכל אחת ואחת מהישויות שיושבות לפניי ומעמידות פנים שהן בני אנוש, יש איכויות מלאכיות, ובקושי יכולתם לחכות עד שהגעתם לכאן, עמדתם בתור כדי להגיע לכאן, עמדתם בתור.

אתם אלה המצויידים בכלים. אתם מתעוררים, מגדלורים. איך אתם מתכוננים לצאת מכאן? האם אתם מתכוננים לקום ולצאת מהמקום הזה ולהישאר כפי שהייתם קודם? או שאתם מתכוננים להרגיש את האנרגיה שוטפת את כל כולכם, ולדעת שבכל מקום שאליו אתם הולכים במקום הקדוש הזה, אתם מפיצים אור, אור שניבאו אותו. יושבים לפניי אנשים מן השורה הראשונה של חזית ההתעוררות הרוחנית, ואתם שואלים למה אנחנו אוהבים אתכם? אני רואה לפניי הדר, אני רואה לפניי מלאכים בשלל צבעים, אני רואה לפניי חברים שאת שמם אני מכיר, ובכן, הגיע הזמן שתבקרו בבית הערך-העצמי, כי יש צורך בכך.

כמה גבוה המגדלור שלכם? באיזו מידה יהיה האור שייך לכם? האם יהיה זה האור של אלוהים או האור שלכם? הבחינו בין השניים, ואחרי שתעשו זאת, הבינו ששניהם, הם דבר אחד ויחיד. אך לא תוכלו לשאת את האור הזה לאורך זמן רב, אלא אם כן הוא יהיה שייך לכם.

בתוך כל אחת ואחד מכם ישנו מלאך זהב שפניו הן פניכם, מלאך אדיר, נצחי, מלאך שמכיר את האזור הזה כל כך טוב, התהלך בו בסנדלים זמן  רב לפני שהתחילו לספור את השנים. אין פלא שאתם נמצאים כאן, זה מעורר יראת כבוד. תראו מי נמצא כאן. אנו מזמינים אתכם לגלות את מלאך הזהב הזה, ומשמעות הדבר היא זו: אתם ראויים להיות כאן, אתם בחרתם את זה, התזמון הוא מושלם, אתם בדיוק בגיל המתאים, בני המשפחה שמסביבכם – הכול ערוך היטב לפניכם.

עליכם לעבוד על הבעיה בדרך שונה, מגדלורים. מה עושה המגדלור? האם הוא מתרוצץ בבהלה בין הסלעים ומחפש אוניות להצילן? לא. הוא מעגן את עצמו בסלע ומחכה שהאוניות יבואו אליו, והן תמיד מגיעות, כי הן מחפשות את נמל המבטחים, אתם יודעים. המטאפורה עובדת בדרכים רבות. במלים אחרות – בתוך הסלע של כל אחד מכם, מגדלורים, קיים כוח פעיל. וכך במקום לצאת החוצה ולנסות לעשות משהו, ולהרגיש שאתם לא עושים מספיק, אנחנו אומרים: "טפלו באור שלכם, עגנו אותו ותראו מה קורה." זה שונה אולי ממה שאתם מתארים לעצמכם, אבל זוהי הסיבה שאתם נמצאים כאן. אין כאן אף אדם שאלוהים אינו מכיר, אלוהים מכיר את כולם, מקרוב.

לפני שאנו מסיימים, אנחנו חייבים להתייחס כאן למספר נושאים. אמרנו שאנחנו מכירים אתכם. יש כאן אנשים עם סודות – אנחנו מכירים אותם. יש כאן אנשים הזקוקים לריפוי, חלק מהם לא סיפרו על כך לאף אחד – אנחנו יודעים מי אתם. יש כאן כמה אנשים עם בעיות אישיות 'שאינן ניתנות לפתרון', ולכן הם יושבים בכיסאות שלהם, מקווים שיקרה משהו היום, ואנחנו יודעים מי הם. אנחנו מכירים אתכם, המשפחה הזאת מאוהבת בכם, המשפחה הזאת מזמינה אתכם לגלות משהו עמוק כל כך, שישנה את כל אותם דברים.

תנו לריפוי להתחיל להתרחש. אותם שלושה אנשים בקבוצה הזאת, שבאו למטרה זאת - תנו לריפוי להתחיל להתרחש. אנחנו יודעים מי אתם, אין דבר בחייכם שאינו ניתן לפתרון, אין בביולוגיה שלכם דבר שהרוחניות שלכם לא מסוגלת לטפל בו. אנחנו יודעים למה אתם כאן. יקרים, אנחנו יודעים על הבעיות 'שאינן ניתנות לפתרון' בחייכם, על הקשיים הרבים, אתם מוכרים בשמכם.

זוהי הזמנה. בפעם הבאה שתבואו לפני הרוח אל תאמרו דבר, זכרו את המלים האלה "אנו יודעים מה מתרחש בחייכם", מקיפות אתכם כפמליה שבאה לעזרתכם. לא נוכל לעזור לכם עד שלא תהיו שקטים. אל תאמרו לנו מה אתם צריכים, אל תסבירו לנו כיצד לעשות זאת, שבו לפני הרוח ותחגגו את החיים שלכם על פני האדמה. שבו לפני הרוח, היו שקטים, ואמרו: 'תאמרו לי, מה עלי לדעת'. ואז תחגגו את המצב, תחגגו את המצב שלכם, תחגגו את החיים שלכם, לא משנה מה קורה בהם. ואז התבוננו. בהתחלה תרגישו את השלווה שמעבר להבנה. למה שתהיו שלווים כשסביבכם מתרחשות כל כך הרבה סערות? תשאלו את עצמכם. זוהי הוכחה לכך שזוהי שלווה אלוהית. מלאכים, אתם מתחילים להתחבר לחמלה שהיא אכן, באמת, שלכם, באותו מקום שאותו אנו מכנים "הבית".

וכך הוא הדבר כי ידענו מי אתם הלילה, וכך הוא הדבר בעוד אנו הולכים ומתרחקים מאזור זה, אנו אוספים את קעריות הדמעות שלנו, שבהן  רחצנו את כפות רגליכם. וזה קשה לנו, כי כפי שכבר אמרנו, אתם חושבים שאתם באתם לראות אותנו – אנו באנו לראות אתכם. אין לכם מושג איזה שינוי התחולל באנרגיה הזאת. חלק מכם, הלילה, ישאלו את עצמם אם חשתם בגופכם את החיבוקים, את מגע הרוח בכתפיכם, מסביב לראשיכם, ואני אומר לכם זה קרה באמת, כי מה שרצינו לעשות הלילה הוא לבוא, לחבק בני משפחה ולומר: 'אנחנו יודעים מה עברתם, אנחנו יודעים מדוע אתם כאן, אתם אלה שעושים את העבודה, אנחנו כאן כדי לתמוך בכם, ברוך בן האנוש אשר על פני האדמה הזאת.' זהו המסר, מגדלורים, שאמאנים. אנחנו ניפגש שוב.

וכך הוא הדבר.

תקשור: לי קרול